ריקי

שלום, אני ריקי מירושלים

הייתי אחרי לידה של הבכור שלי, היינו מאושרים עם תמיכה מההורים מבחינה כלכלית גופנית ונפשית.

הלידה הייתה יחסית קצרה ולאחריה תפרים רבים. כחודשיים לאחר הלידה התחלתי לחוש ירידה במצב הרוח בתאבון בסדרי השינה. חשתי פעמים רבות חוסר אונים רציתי לצעוק, רציתי לברוח ואפילו לאבד עצמי לדעת..

התפטרתי מהעבודה, מה שלא הוסיף למצב.

כשהאחות בטיפת חלב נתנה לי שאלון מצב רוח לנשים אחרי לידה, בתחילה חשבתי לטייח ולומר שהכל טוב, במחשבה שניה החלטתי שאולי כדאי לקבל עזרה.

יצא לי ניקוד גבוה של סיכון והיא הפנתה אותי לארגון 'אם לאם' ו'נפש אחת בישראל', לא ניתן לתאר את העלייה הדרסטית שחשתי כאשר היתה שם רק בעבורי אוזן קשבת מבינה ומכוונת, כיום כשנה לאחר הלידה עודני נתמכת בארגון היקר מבחינה כלכלית צרכים בסיסיים ואפילו פינוקים, והעיקר מבחינה נפשית ורגשית. בכל שבוע, יום רביעי הוא הממתק שלי וניתן אולי לומר שאני חיה מרביעי לרביעי.. גם שלום הבית שלי התייצב היכולת לטפל בתינוק וההבנה כי ישנה משמעות עמוקה להיותי אם בישראל הולכים ומתעצמים. אני רואה את עצמי בשיפור רציני בתחומים נוספים בחיים. שמחתי כ"כ שהתגברתי על הבושה לקבל עזרה, ועומדת ומודה לקב"ה על שליחיו הנאמנים. יוסף עליהם כח.